איך מנצחים בחירות בשלושה שלבים?

בשנים האחרונות הייתי שותף בכמה מערכות בחירות מרתקות. ניהלתי פעמיים מטה פריימריס ארצי, פעמיים מטה אזורי בבחירות הארציות ומטה בבחירות מוניציפליות לרשות הגדולה בארץ.

בשני משפטים - בבחירות צריך לשכנע אנשים לתמוך בך ולאחר מכן לדאוג שיבואו לקלפי ביום הבחירות. לאור זה נגזרים שלושת העקרונות שלפנינו:

עיקרון ראשון: בחירות זה מתמטיקה. 

מספרים. מנצח מי שמצביעים לו בפועל מספר גדול יותר של תומכים. כדי לקבל אינידיקציה אמיתית ומדויקת על כמות התומכים או לחילופין המתלבטים או המתנגדים המיפוי של הבוחרים צריך להיות פרטני ככל הניתן. לוקחים את ספר הבוחרים מוקדם ככל הניתן ומנסים במהלך מסע הבחירות לנתח את עמדתו של כל בוחר ובוחר ע"י כמה שיטות. את התומכים "צובעים" במערכת ייעודית, את המתלבטים מנסים לשכנע ואת המתנגדים הקשים עוזבים לנפשם.

רק בשיטה זו תקבלו אינדיקציה אמיתית מה מצבכם בכל מקום ולא תחיו באשליות שקיבלתם מרשמים ותחושות על תמיכה או לחילופין התנגדות. מי שלא צבוע במערכת לא איתך - זאת הנחת המוצא. מי שצבוע – שיבוא להצביע.

עיקרון שני: שכנוע הבוחרים. 

שתי זרועות מרכזיות למאמצי השכנוע – האחת קמפיין אסטרטגי פרסומי, יח"צ, רשתות חברתיות ועוד מיני ירקות בכדי לשקף את העמדות המרכזיות ולבנות תדמית למועמדים. זה מייצר רוח ואווירה, זה הכרחי לחשיפת המועמד והעברת מסרים מרכזיים. אני קורא לזה ארטילריה - בעיקר לריכוך. המסרים צריכים להיות חדים וברורים ולהתמקד ב"שאלת הבחירות". אם אתה רוצה לקבל X תצביע ל – Y. אם אתה רוצה ביטחון תצביע לנתניהו, אם אתה רוצה רווחה תצביע לבוז'י.

השניה היא מפגשים ישירים של המועמדים או מי מטעמם שמסתכלים לבוחרים ב"לבן של העין". חוגי בית, מפגשי אחד על אחד, כנסים ועוד. אני קורא לזה קרב חי"ר, שם על פי רוב הבוחר מתרשם ומקבל החלטה. שתי הזרועות משלימות אחת את השנייה והכרחיות במהלך מסע הבחירות.

עיקרון שלישי: יום בחירות. 

בסופו של דבר את הכסף סופרים במדרגות. כך, את הבחירות מכריעים רק בקולות שבתוך הקלפי. ברגע האמת התומכים צריכים להגיע בפועל ולהצביע. לאחר שנצבעו התומכים במערכת, נדרש מערך מאורגן משומן וסדור בכדי להביא את התומכים לקלפי ביום הבחירות. ההתארגנות צריכה להיות מספיק זמן מראש והיא מתבססת על הנתונים שנאספו בעבודת נמלים במהלך מסע הבחירות.

אלו שלושת העקרונות על קצה המזלג. בהצלחה לרצים ולרצות!